שאלות שכדאי לשאול כדי להבין באיזה שלב אני נמצא:
- כמה זמן התפקיד דורש ממני בשבוע? אם התשובה היא שהטיפול לוקח נתח משמעותי מהיומיום שלי לאורך כמה שבועות אז התשובה היא שאני כבר שם, אם לא יש להניח שאני בדרך.
- האם אנחנו מוותרים על דברים שאנחנו אמורים לעשות למעננו? טיפול בבן משפחה יגרום לנו פעמים רבות "להשתבלל", כלומר לעשות פחות עבור עצמנו. זאת אומרת שאנו מוצאים את עצמנו לוקחים עוד מטלות טיפול על חשבון פעילויות שהיינו עושים כגון תחביבים, עיסוקים ואירועים חברתיים מהם נהנינו בעבר. זה אומר שבעצם אנחנו כבר עונים להגדרה של בן משפחה מטפל.
אנחנו רואים בהרבה מאוד מקרים שההבנה לרוב מתרחשת תוך כדי תנועה. הסיבה לכך פשוטה - לא תמיד יש לנו את הרגע הזה של ההכרה, לפעמים אנחנו לא ממש מכירים בו עד שאנחנו עמוק בתוכו. תפקיד המטפל הוא תפקיד ששואב, קצת כמו וואקום שיש למלא וזה תפקיד בן משפחה מטפל. יש הבדל, גם אם סמנטי, בין למלא את כל המשימות ובין לקחת על עצמנו את התפקיד, בכל מקרה האחריות כבר שם.
על ההתמודדות בפועל עם התפקיד אחרי ההכרה בכך שאנחנו בני משפחה מטפלים, בכתבה הבאה
