לא תמיד פשוט לשלב את רצונות המטופל בניהול הטיפול בהורה מבוגר אבל זה חשוב. אורן להק וליטל לוין, פסיכולוגים רפואיים, מסבירים איך משלבים נכון בין צרכי הטיפול, יכולותיו של המטפל ורצונותיו של המטופל
אין ספק שטיפול אינו יכול להיות מיטבי אם אינו מביא בחשבון גם את העדפותיו ורצונותיו של המטופל, עם זאת רצונותיו אינם הקריטריונים היחידים, מה שמחייב אותנו, המטפלים בבן משפחה, למצוא את האיזון הנכון. זה לא פשוט ולא תמיד יש לנו את המיומנויות לעשות את זה נכון ובצורה שתפעל לטובת המטופל, המטפל והטיפול. הקו המנחה כאן הוא לא למתוח את גבולות היכולת של המטפל.
חשיבות השיתוף
מדובר פה באיזון בין שלושה גורמים: המצב האובייקטיבי או צרכי הטיפול, היכולות הקונקרטיות של המטפל וצרכי המטופל. זה איזון עדין, כל דבר הזה מתנהל בתנועה קטנות כדי לא לאבד את נקודת האיזון והיא משתנה כל הזמן כי המצב דינמי. הקו המנחה בטיפול הוא שהמטופל חייב להיות נוכח בתהליך, הוא אינו חפץ שמזיזים ממקום למקום ולכן ההחלטות לא יכולות להיעשות מעליו. אופרטיבית כל החלטה הקשורה לטיפול יש לשתף עם המטופל, לספר ולהקשיב לתחושותיו, גם אם בסופו של דבר ההחלטה שתתקבל תהיה שונה מרצונו. חוסר שיתוף יביא ל"השתבללות", לחיזוק אלמנטים פאסיביים אצל המטופל ולהגברת תחושת חוסר האונים, תחושות שליליות שעדיף לצמצם לטובת הטיפול.
אי אפשר להמעיט בחשיבות השיתוף, גם אם בסופו של דבר ההחלטה תהיה שונה מרצון המטופל Getty Images: kali9
למה חשוב לשלב את רצונותיו של המטופל בניהול הטיפול?
ההתחשבות ברצון המטופל חיונית לטיפול ועם זאת הנטייה הטבעית של מרבית המטפלים היא לבטל את האמירה של המטופל ודווקא מתוך רצון לעשות טוב. אלא שכוונות טובות אינן מועילות. החשיבות בשיתוף לא נשארת ברמה ההומנית, גם מחקרית כבר ברור שמידת ההיענות של המטופל לטיפול גבוהה יותר כשלוקחים בחשבון את המחשבות והרצונות שלו. התעלמות מרצונותיו של המטופל מביאה אותו לפאסיביות וזה לא משהו שרצוי לעודד, להפך. לכן,כלל האצבעהוא להתחשב עד כמה שניתן.
איך למקם את רצון המטופל בניהול הטיפול?
אחרי שביססנו שיש חשיבות לעצם הבעת הרצון והשיתוף, נשאלת השאלה איך למקם אותה בתהליך קבלת ההחלטות. האמירה של המטופל צריכה להתקבל בגבולות מידת העצמאות ויכולת קבלת ההחלטות שלו. זאת אומרת שמידת הכללת הרצונות במערך השיקולים תלויה ביכולת שלו. חשוב לשים לב כבן משפחה מטפל שהמטופל ירגיש שאנחנו בצד שלו, גם אם לנו זה נראה ברור מאליו. למשל כשמגיעים לרופא לעודד אותו לדבר למטופל ולא מעל לראשו, כלומר לשים לב לעמדה שאנחנו לוקחים – זה הבסיס לשיתוף הפעולה ולתחושת ההתחשבות שחש המטופל.
לעמדה שאנחנו לוקחים כבני משפחה מטפלים יש משמעות Getty Images: fstop123
שיטת הרמזורים לסיוע בקבלת החלטות
גבולות הם נדבך חשוב בכל מערכת יחסים, כהורים אנחנו יודעים שיש איזון בין הגבולות שלנו לעצמאות הילדים, שעליו צריך לשמור – זה דומה גם בטיפול. כבן משפחה מטפל חשוב לשים לב לגבולות הללו כי עצמאות המטופל, או לפחות תחושת העצמאות, חשובה. לשם כך אני משתמש בשיטת הרמזורים – רמזור ירוק הוא השטח שבו ניתן לאפשר עצמאות מלאה בקבלת ההחלטות, בגבולות האלה ההתחשבות ברצון של המטופל היא מלאה, למשל מה הוא ילבש. רמזור אדום הוא הגבולות בהם לא ניתן לאפשר שיקול דעת, כלומר אזורים בהם יש שיקולים לטובת העניין שלא מאפשרים בחירה כמו למשל נטילת תרופות. בין שני הרמזורים הללו יש אור צהוב, או כתום שהוא דינמי יותר, מה שאפשר לעשות בו הוא לתת בחירה מתוחמת, כלומר להביא שתי אפשרויות שמתוכן יש לבחור, למשל אם מתעורר צורך בטיפול סיעודי לאפשר בחירה, אם ניתן בין טיפול בבית לטיפול בדיור סיעודי, אבל לא לאפשר בחירה של הישארות בבית ללא סיעוד. שיטה זו מאפשרת לנו לאזן בין דרישות הטיפול, רצונות המטופל וגבולות היכולת של המטפל.
חשוב לזכור ששיתוף והתחשבות הם בעלי חשיבות אדירה ברמה הפסיכולוגית, על מנת לשמור על אנושיות המטופל וצלם האנוש שלו. השיתוף נותן ערך והערך הזה חיוני לתחושתו של המטופל ולהיענות שלו לפעול לטובת הטיפול הרפואי והשמירה על בריאותו.
אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel ו/או פורסם על ידי רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים. המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.
במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו איתנו קשר
