מה יכול בן משפחה מטפל לעשות כשההורים גרים רחוק?

הקושי במילוי תפקיד בן המשפחה המטפל גדל ככל שהמרחק הפיזי בין ההורה למטפל העיקרי גדול יותר. לעיתים לא ניתן לצמצם את המרחק אבל יש לא מעט דברים שניתן לעשות ויקלו על המשימה המורכבת.

הטיפול בהורה מכיל לא מעט משימות מורכבות המהוות אתגר עבור כל בן המשפחה מטפל, אבל הקושי מתגבר ככל שהמרחק בין הילד להורה הזקוק לתמיכה גדול יותר. במידה מסוימת ניתן לומר שמרחק של מעל שעה נסיעה מגביר את הקשיים הלוגיסטיים שמחריפים ככל שהמרחק גדל ובוודאי כאשר מדובר במדינות שונות. היום לא מעט משפחות מתמודדות עם מצב שבו אחד מהילדים חי בחו"ל ויש לזה משמעות גם מבחינת הטיפול בהורה.

המרחק הוא אכן אתגר, אבל מצד שני, הוא גם מצב נתון ולכן יש לבחון את הדרכים בהן גם מרחוק ניתן לסייע בטיפול בבן המשפחה.

1. לקבל את המרחק כעובדה

בתוך התסכול שנובע מהמרחק, כדאי לזכור שאובייקטיבית המרחק מצמצם את המשימות האפשריות שיכול לעשות בן המשפחה שגר רחוק. חשוב לשנן את זה משום שזה עשוי להועיל בהתמודדות עם רגשות האשם או התסכול הנובע מהמרחק. להדחיק את הרגשות הללו זו הוצאת אנרגיה מיותרת שבסופו של דבר אינה מועילה. לכן חשוב להכיר בתסכול ולקבל את הרגשות השליליים כחלק טבעי מהחיים והמצב, לנסות לעבד אותם עצמאית משום שההדחקה פועלת הפוך. בנוסף מומלץ לבחון מה בכל זאת ולמרות המרחק ניתן לעשות.

2. להעריך מה ניתן לעשות

למרות הנאמר בפסקה הקודמת, המרחק אינו תירוץ לא לעשות דבר. בני המשפחה שנמצאים קרוב זקוקים לכל תמיכה. לכן, חשוב להבין מהם התחומים בהם ניתן לעזור גם ממרחק. למשל אם יש צורך כלכלי ויש אפשרות, ניתן לסייע בכסף או בתשלום חשבונות. אם אתם טובים בהתמודדות עם ביורוקרטיה, קחו על עצמכם את תיוק המסמכים, עדכון התיק הרפואי אונליין, סידור התורניות בין בני המשפחה, או ארגון הביקורים הקבועים. אם אתם טובים במחקר תכינו מאגר מידע הקשור למצבו הרפואי של ההורה. והכי חשוב - היו שם עבור בני המשפחה שנמצאים קרוב ליקירכם, הציעו תמיכה ואוזן קשת, לא פעם התמיכה הזו נותנת כוחות גדולים למי שמטפל בפועל ביקירכם.

3. רשת התמיכה של ילד יחיד

הדברים מסובכים יותר במצב של ילד יחיד, כשאין בן משפחה בדרגה ראשונה שיוכל לקחת על עצמו את תפקיד המטפל העיקרי. אולם המשפחה המורחבת ומעגל החברים הקרוב יכולים לסייע ולקחת על עצמם חלק מהתפקידים, או המטלות. כך, לכל תחום משימות יכול להיות מתנדב מהמעגל הקרוב להורה. עם זאת מומלץ לבחון אפשרות של ייעוץ וליווי של איש/אשת מקצוע בתשלום שיכולים לסייע לטיפול בהורה או לקחת אותו על עצמם. אותו אדם יפעל מטעמכם ותוך כדי התייעצות אתכם ויוכל להיות הידיים והעיניים שלכם במקום.

4. בחינת סידורי המגורים שייטיבו עם יקירכם

עם הזמן הצורך בהשגחה גובר ולא פעם הדרך להקל על הטיפול ביקירכם היא באמצעות שינויים בסידורי המגורים. ישנן מספר אפשרויות שניתן לשקול בהתאם לגורמים השונים ולהעדפות בני המשפחה. בין האפשרויות ניתן להזכיר: מגורים עם ההורה, מעבר ההורה אל בן משפחה אחר, הכנסת מטפלת סיעודית על בסיס שעתי או קבוע לבית ההורה, או מעבר לבית אבות סיעודי. 

5. תמיד להיות עם היד על הדופק

דווקא ממרחק חשוב עוד יותר לשמור על שגרה של תקשורת בין כל בני המשפחה המטפלים, בין אם בטלפון, בסקייפ או בווטסאפ. ניהול שיחה משפחתית אחת לתקופה מסייעת לעדכון שוטף, לאוורו בעיות, לגיבוש תחושת שייכות ולאפשרות להחליט יחד בעניינים כבדי משקל כמו גם בעניינים שבשגרה. בנוסף, כדאי להיות בקשר עם כל מי שיכול לשמור אתכם מעודכן: בני משפחה, צוות רפואי, חברים ושכנים שמבקרים קבוע את ההורה וכו'.

6. לשמור על ביקורים

לא משנה כמה רחוק אתם גרים רצוי לשמור על שגרת ביקורים אחת לתקופה בהתאם ליכולת ולמרחק. את הביקורים האלה חשוב לתאם עם בן המשפחה המטפל העיקרי כדי שהוא יוכל לקחת לעצמו הפוגה קלה בזמן שאתם נמצאים. מומלץ להקפיד על זמן איכות עם ההורה ולאפשר יצירה של חוויות חיוביות לכולם.

7. שמירה על קשר עם ההורה

אתם אמנם לא קרובים אבל אתם אף פעם לא רחוקים כך שלא ניתן לשמור על שגרה שבועית של שיחה עם ההורה בטלפון או במחשב ומזל שהטכנולוגיה מאפשרת את זה. אי אפשר להכביר במילים עד כמה שיחה קבועה כזו היא חיונית גם עבורכם וגם עבור ההורה. להתעניין, לשאול שאלות, להעלות זיכרונות ולדבר על המצב – כל אלה יסייעו גם להורה להרגיש שאכפת לכם וגם לכם להרגיש קרוב יותר. 

8. החזיקו תכנית חירום

חשוב לתכנן קדימה ולהיות מוכנים למקרה חירום. מומלץ להכין רשימות: מי מחליף אתכם כשאתם נמצאים בביקור אצל ההורה במשימות הקבועות – אם השעות של ילדים או הוצאת הכלב וכו', רשימת אריזה למקרה של נסיעה דחופה ולא מתוכננת להורה בעקבות חלילה החמרה במצב הרפואי וכמובן, אם אפשר לחסוך כסף בצד להסיעה בלתי צפויה.