COPD, המוכרת גם כמחלת ריאות חסימתית כרונית, היא מחלת ריאות שכיחה הכוללת הפרעה בזרימת האוויר לסמפונות. מהו הגורם העיקרי למחלה, כיצד ניתן לאבחן אותה ואילו טיפולים יסייעו למתן את התסמינים? כל הפרטים
קנה הנשימה, אליו נכנס האוויר מחלל הלוע, מתפצל לשני סימפונות ראשיים, צינורות עבים המובילים אל מרכז בית החזה, האחד נכנס לריאה הימנית והשני לריאה השמאלית. לאחר מכן הם מתפצלים ויוצרים עץ סימפונות (הנקרא גם עץ ברונכיאלי) מסועף. דפנות הסימפונות כוללות סחוס ושרירים והן מצופות בשכבת רירית נשימתית. הרירית הנשימתית כוללת בליטות מיקרוסקופיות הנקראות ריסים, שמסייעות בסילוק גופים זרים שחדרו לדרכי האוויר.
COPD או – Chronic Obstructive Pulmonary Disease (מחלת ריאות חסימתית כרונית), היא מחלת ריאות כרונית הכוללת חסימה הדרגתית של הסמפונות, ומביאה להפרעה בזרימת האוויר בהן, לפגיעה באוורור הריאות ובחילוף הגזים. למעשה, לא מדובר במחלה אחת: COPD הוא שם כולל למספר מחלות חסימתיות, לרבות אמפיזמה, דלקת סמפונות כרונית (chronic bronchitis), ודלקת סמפונות אסתמטית.
אמפיזמה ודלקת ספונות כרונית הם שני המצבים הנפוצים ביותר בקבוצת המחלות החסימתיות הכרוניות. דלקת ספונות משמעותה דלקת של הרירית בסמפונות, בעוד שאמפיזמה כוללת הרס של אלביאולות (נאדיות הריאה) והקטנת שטח הפנים המאפשר חילוף גזים.
מהם הגורמים למחלת הריאות החסימתית (COPD)?
הגורם העיקרי למחלה הוא עישון כבד, אך גם עישון פסיבי, זיהום אוויר ומאפיינים גנטיים עשויים להביא להתפתחותה. בנוסף, מחסור בחלבון ה- A1ATD) Alpha - 1 Antitrypsin),עלול לעורר את מחלת הריאות החסימתית. המחסור מביא לפגיעה ברקמות הריאה ע"י תאי דם לבנים. מסיבה זו, ארגון הבריאות העולמי ממליץ שכל נבדק עם COPD ייבדק עבור חוסר בAntitryspin- Alpha-.
מהם התסמינים שעלולים להעיד על התפתחות COPD?
המחלה באה לידי ביטוי בשיעול, ליחה מוגברת וקוצר נשימה שמחמירים עם השנים. כמו כן, מחלת הריאות החסימתית מלווה באירועים תכופים של החרפות (אקצסרבציות), לרוב עקב זיהום בדרכי הנשימה העליונות.
בדומה לכל מצב כרוני, מחלת ה-COPD אינה ניתנת לריפוי, אך ניתן למתן את השלכותיה בעזרת ניהול תקין. החולים ב- COPD יכולים לשלוט בסימפטומים ובכך לשמר את איכות חייהם ואף לצמצם את הסיכון לסיבוכים. בשלבים מתקדמים של המחלה, מתרחשת גם ירידה הדרגתית ביכולת לבצע פעולות יומיומיות.
כיצד מאבחנים את המחלה?
בדיקה גופנית יכולה ללמד אותנו על אופי המחלה: זמן נשיפה ארוך יותר של האוויר מהריאות, נשימה קולנית המלווה במעין גניחה או צפצוף (wheezing) והגדלה של בית החזה עד לכדי "חזה דמוי חבית" (Barrel chest), עלולים להעיד על התפתחות חסימה הדרגתית של הסמפונות. בשלבים המאוחרים של מחלת ה-COPD החולים נוטים לנשום בשפתיים מכווצות או בתנוחת גוף המקילה על קוצר הנשימה, כמו רכינה קדימה או הישענות על כפות הידיים המושטות קדימה (תנוחת טריפוד).
איבחון המחלה נעשה באמצעות בדיקה של תפקודי הריאות (ספירומטריה). במהלכה, הנבדק נושף בחוזקה לתוך צינור המחובר לספירומטר. בזמן הנשיפה, הספירומטר מודד את כמות האוויר שהייתה בריאות, ואת המהירות בה הנבדק נושף את האוויר לאחר שאיפה עמוקה. ספירומטריה היא הבדיקה הרגישה והנפוצה ביותר להערכת תפקודי הריאות והיא מאפשרת לאבחן את מחלת ה-COPD טרם הופעת הסימפטומים המשמעותיים.
טיפול:
הטיפול ב- COPD כולל הפסקת עישון, טיפול בתרופות ושיקום ריאתי. מטרת הטיפול היא להקל על התסמינים, להפוך את הנשימה לקלה יותר ולאפשר רמה מסוימת של פעילות פיזית. הטיפול התרופתי כולל בעיקר מרחיבי סימפונות, וסטרואידים הנלקחים בשאיפה. הטיפול יכו להעשות באמצעות משאפים נפרדים אך ישנם גם משאפים שמכילים שילוב של סטרואידים ושל מרחיבי סימפונות. באם אין התוויות נגד, ייתכן והרופא המטפל ימליץ על משאפים אלו בהתאם למצב החולה. יש לעיין בעלון לצרכן טרם השימוש. כמו כן נעשה שימוש בחמצן בחלק מהמקרים.
בנוסף לתרופות ומשאפים, שיקום הריאות מושג באמצעות תכנית משולבת הכוללת פעילות גופנית ומתן הכשרה לחולים לצורך טיפול עצמי במחלה.
במקרים נדירים, אף לא אחד מהטיפולים שהוזכרו יהיו יעילים. במצבים אלה, עשוי הרופא המטפל לשקול הפניה לצורך השתלת ריאה. חשוב לציין כי למרות שמדובר בניתוח גדול ומורכב, הוא מסייע בהשגת שיפור ניכר בתסמינים בקרב רוב החולים במחלה, ורובם אף יכולים לחזור לפעילות יומיומית תקינה לאחר ביצועו.
