לידה טרם הזמן עלולה להיות כרוכה בפגיעה במערכות שונות כתוצאה מחוסר בשלות, דבר העלול לגרום לפגיעות שונות ואף למותו של התינוק. מהם גורמי הסיכון ואילו מערכות בגוף מושפעות? כל המידע
לידה מוקדמת היא לידה המתרחשת שלושה שבועות או יותר טרם התאריך המיועד, כלומר תינוק שנולד לפני השבוע ה-37 להריון. תינוק שנולד בלידה מוקדמת מוגדר כתינוק "פג" והוא חשוף לסיבוכים בריאותיים הכרוכים בלידה מוקדמת.
עבור התינוקות הפגים, לידה טרם הזמן כרוכה בחוסר בשלות במערכות שונות, אם כי הסיבוכים אינם קבועים ומשתנים בין יילוד ויילוד. יחד עם זאת, אפשר לומר שככל שהלידה מוקדמת יותר - כך גדל הסיכון שהתינוק יסבול מבשלות חלקית של מערכות ומכאן סיבוכים פוטנציאלים ואף צורך בטיפול אינטנסיבי.
פגות היא סיבת המוות העיקרית בקרב תינוקות. לתינוקות מסוימים יידרש טיפול מיוחד, ולעתים אף אשפוז ארוך במחלקת הפגים או בטיפול נמרץ. חלק מהתינוקות ששרדו את האשפוז הארוך עלולים לסבול מבעיות בריאותיות שונות לאורך כל חייהם הבוגרים, כגון בעיות במערכות הנשימה, מערכת העיכול, קצב ואופי הגדילה, ויסות לחץ הדם, מערכות הראיה והשמיעה, ליקוי התפתחותי (החל מליקוי למידה וכלה בפיגור שכלי) ואף שיתוק מוחין.
מהם גורמי הסיכון ללידה מוקדמת?
במקרים רבים הסיבה ללידת פג אינה ידועה, אך יחד עם זאת יש כמה גורמי סיכון ידועים ללידה מוקדמת: לידה קודמת של תינוק פג, מחלות כרוניות של האם (כגון יתר לחץ דם וסוכרת) והריון מרובה עוברים. כמו כן, גורמים סביבתיים-התנהגותיים כמו עישון סיגריות, שתיית אלכוהול ושימוש בסמים במהלך ההריון, תת משקל או עודף משקל לפני ההריון, אירועים הגורמים לתחושת עקה (סטרס, אובדן אדם אהוב) או טראומה גופנית – כל אלה עלולים גם הם להשפיע על מהלך ההריון ולהוביל ללידת פג.
אילו מערכות נפגעות בלידה מוקדמת?
לידה מוקדמת טומנת בחובה סיכון לכמה מערכות עיקריות חשובות – מערכת הנשימה, מערכת העיכול ומערכת הלב וכלי דם.
מערכת הנשימה – מערכת נשימה לא בשלה מאופיינת בחוסר בשלות של חומר בריאות המכונה "סורפקטנט". החומר הזה מצפה את הנאדיות ("כיסי האוויר" שדרכם מתבצע חילוף הגזים) ומסייע להקטנת מתח הפנים, ובכך מסייע בתהליך השאיפה. הסורפקטנט נוצר סביב שבוע 28 להריון ושיא פעילותו סביב השבוע ה-32 להריון ולכן ב-80% מהפגים שנולדו לפני השבוע ה-28 להריון יופיעו קשיי נשימה. כיום אפשר להפיק את ה"סורפקטנט" מחיות והוא משמש כתרופה יעילה לפגים המפתחים מצוקה נשימתית, ולחילופין - אפשר לגרום להבשלה מהירה יותר של הריאות על ידי מתן סטרואידים לאם.
קשיי נשימה יבואו לידי ביטוי באופן שונה בפגים שונים. דום נשימה - אפנאה (apnea), מוגדר כהפסקות נשימה קצרות של כ-20 שניות או הפסקות נשימה המלוות בשינוי צבע או בירידה בקצב הלב. שכיחות גבוהה של התופעה קיימת בפגים שנולדו לפני שבוע 30 להריון עקב חוסר בשלות של מערכת הנשימה ומרכז הנשימה במוח. אפנאה יכולה להיות משנית לגורמי תחלואה אחרים כמו איבוד דם או זיהום. קשיי נשימה אחרים יסתמנו למשל כהתנשמות מהירה חולפת (TTN-transient tachypnea of newborn), המוגדרת כיותר מ-60 נשימות לדקה (מספר הנשימות התקין אצל הפג הוא 60 לדקה). בדרך כלל, מצב זה חולף תוך 48 שעות ואינו מהווה סכנה לחיי הילוד.
מערכת העיכול: מערכת עיכול לא מפותחת בעקבות לידה מוקדמת מעלה את הסיכון לנמק המעי (NEC-necrotizing enterocolitis) הנגרם ככל הנראה כתוצאה מסוג, נפח והרכב המזון הניתן לפג לאחר לידתו. מחקרים הוכיחו שפגים המוזנים מחלב אם הם בעלי סיכון נמוך יותר לסבול מנמק המעי, לעומת פגים הניזונים מתרכובות סינטטיות. במקרים רבים לפגים אין מספיק כוח על מנת לינוק חלב אם, לפיכך הם מוזנים באמצעות זונדה (צינורית) ישירות לקיבה- באמצעות חלב אם שאוב או באם אין אפשרות באמצעות תמ"ל. נמק המעי גורם להתרחבות המעיים עד שנגרמת התנקבות וכתוצאה מכך נדרש ניתוח חירום. המצב יתאפיין באי סבילות לאוכל ובהרחבת היקף הבטן.
מערכת הלב וכלי הדם: הסיבוכים הנפוצים ביותר במערכת הלב וכלי הדם הם תת לחץ דם ו"דוקטוס ארטריוזוס" (PDA - Patent Ductus Arteriosus). איזון תת לחץ דם בפגים נעשה באמצעות מתן נוזלים דרך הווריד, תרופות ואף מתן מנת דם. לעומת זאת, דוקטוס ארטריוזוס הוא כלי דם אנטומי שמחבר את מחזור הדם הכללי של הגוף למחזור הדם הריאתי. בתינוקות שנולדו במועד הלידה המתכונן נסגר דוקטוס ארטריוזוס כ-12 שעות לאחר הלידה, כך שאצל תינוק בריא מחזור הדם מתפצל למחזור הדם הריאתי ולמחזור הדם הכללי. אצל פגים, בשל הבעיה בחמצון, נותר כלי הדם פתוח ונוצר ערבוב בין מחזורי הדם. כתוצאה מכך יש סכנה לפגיעה בחמצון הרקמות, לבצקת ריאות ואף צורך בהנשמה. אם כלי הדם יישאר פתוח עד לתקופת החיים הבוגרים הוא יגרום להתפתחות מחלות ריאה ומחלות כליות כרוניות. ישנם אמצעים שונים בהם ניתן לנקוט לצורך סגירת דוקטוס ארטריוזוס
