מה ההבדל בין מיגרנה לכאבי ראש?

מיגרנה היא מחלה נוירולוגית שתסמינה העיקרי הוא כאב ראש. כיצד ניתן לאבחנה?

קיימים יותר מ-150 סוגים של כאבי ראש, ראשוניים ומשניים, כך לפי האגודה הבין-לאומית לכאבי ראש (IHS). כאבי ראש ראשוניים הם כאלו שאינם נגרמים מבעיה רפואית ידועה כגון מחלה או חבלה. הסיבות להם אינן מובנות דיין והם מסווגים על פי דפוסם הקליני. כפי הנראה, רצף פעולות מוחיות משפיע על כלי הדם ותאי העצב בגולגולת ומחוצה לה, ומוביל להעברת אותות כאב למוח וכך לכאבי הראש הללו. כאבי הראש הראשוניים השכיחים והמוכרים ביותר הם מיגרנה, כאב ראש מתחי (תעוקתי) וכאב ראש מקבצי.

כאבי ראש משניים נגרמים ממחלה או מצב שפוגעים במוח, ולרוב מאובחנים על סמך תסמינים נוספים שמתרחשים במקביל. כך למשל, הם יכולים להיגרם מפגיעת ראש, דלקות כגון דלקת קרום המוח ודלקת המוח, חשיפה לכימיקלים רעילים, מתכות, חומרי ניקוי, ממיסים והדברה, גידול מוחי (יכול ללחוץ על רקמות עצבים ודפנות כלי דם רגישים לכאב), ושבץ מוחי.

מיגרנה לעומת כאבי ראש ראשוניים אחרים

מיגרנה

מיגרנה היא מחלה נוירולוגית. תסמינה העיקרי הוא כאב ראש אך היא עשויה לגרום לתסמינים נוספים. מקובל לחשוב שהיא מערבת מסלולי עצבים, כימיקלים ושינויים שמשפיעים על זרימת הדם במוח וברקמות שסביב, ושכאב הראש נגרם בשל הפעלת סיבי עצב השוכנים בדופן כלי הדם שמזינים את המוח. לרוב כאב הראש יהיה חד-צדדי, פועם והולם, בעוצמה בינונית-קשה. ההתקף יכול להימשך ארבע עד 72 שעות, להופיע בתדירות משתנה ואף להפוך לכרוני (מעל 15 ימי כאב בחודש). התסמינים למיגרנה שעשויים להתלוות לו הם למשל רגישות מוגברת לאור, לרעש ולריחות, בחילות והקאות, בלבול, טשטוש ראייה, שינויים במצב הרוח ועייפות.

גורם הסיכון העיקרי למיגרנה הוא תורשה (לרוב הסובלים מהמחלה יש בן משפחה שסובל ממנה גם). חוקרים בוחנים אם שינויים גנטיים מסוימים הם אלו שגורמים לה. אחת האסטרטגיות היא להשוות בין משפחות שכוללות אנשים עם מיגרנה לבין אוכלוסייה רחבה יותר. הטריגרים שיכולים לעורר התקף מיגרנה הם בין השאר מחסור או עודף בשעות שינה, שינוי פתאומי במזג האוויר או בסביבה, ריח חזק, שינויים רגשיים, סטרס, מאמץ יתר, רעש חזק או פתאומי, דילוג על ארוחות, רמת סוכר (גלוקוז) נמוכה בדם, טבק, צריכת אלכוהול, אורות בוהקים או מהבהבים, ושינויים הורמונליים (כגון וסת). נמצא גם כי שימוש יתר בתרופות, חרדה ודיכאון שכיחים יותר בקרב אנשים שסובלים ממיגרנה.

גם רכיבים תזונתיים מסוימים עלולים לעורר מיגרנה, כפי הנראה בשל שינויים שהם גורמים לכלי הדם. למשל, קפאין, יין ומשקאות אלכוהוליים נוספים, הממתיק המלאכותי אספרטיים, שוקולד, בשר משומר או מעובד, גבינות מיושנות, מונוסודיום גלוטמט, פירות ואגוזים מסוימים, חמוצים ושמרים. 

מיגרנה נחלקת לכמה סוגים. סוג המיגרנה מזוהה בדרך כלל לפי התסמין השולט, ולרבים יש יותר מסוג אחד. שני הסוגים העיקריים הם מיגרנה עם אאורה (Aura) ובלעדיה. מיגרנה עם אאורה – שנקראה בעבר מיגרנה קלאסית – כוללת לרוב הפרעה בשדה הראייה (הבזקי אור ונקודות שחורות) או תופעות נוירולוגיות נוספות כגון בעיות דיבור, תחושה חריגה, חוסר תחושה או חולשת שרירים בצד אחד של הגוף, עקצוץ בידיים או בפנים, ובלבול. תופעות אלו עשויות להופיע כעשר עד 60 דקות לפני כאב הראש ולרוב נמשכות עד שעה. מיגרנה ללא אאורה היא הצורה השכיחה יותר. תסמיניה כוללים כאב ראש המופיע בפתאומיות, ובדומה למיגרנה עם אאורה, כאב הראש מורגש בדרך כלל בצד אחד של הראש, וגם מלווה בבחילות, בלבול, טשטוש ראייה, שינויים במצב הרוח, עייפות ורגישות מוגברת לאור, צלילים או רעש.

ישנם סוגים נוספים, פחות שכיחים, של מיגרנה. למשל:

מיגרנה בטנית: פוגעת בעיקר בילדים קטנים וכרוכה בכאב בינוני-קשה באמצע הבטן שנמשך שעה עד 72 שעות, עם מעט כאב ראש או בלעדיו. תסמינים נוספים כוללים בחילות, הקאות ואובדן תיאבון. ילדים רבים עם מיגרנה בטנית יסבלו מכאבי ראש בהמשך חייהם.

מיגרנה בזילרית: מופיעה לרוב אצל ילדים ובני נוער, ובייחוד נערות (ייתכן בשל המחזור החודשי). התסמינים כוללים אובדן ראייה חלקי או מוחלט או ראייה כפולה, סחרחורת ואובדן שיווי משקל, חוסר בתיאום שרירים, דיבור לקוי (בליעת מילים), טנטון באוזניים ועילפון. כאב הראש עשוי להיות פתאומי. הוא פועם ומורגש משני צדי החלק האחורי של הראש.

מיגרנה המיפלגית: צורה נדירה וקשה של מיגרנה שגורמת לשיתוק זמני בצד אחד של הגוף לפני הופעת כאב הראש או במהלכו (לעתים הוא נמשך כמה ימים). תסמינים כגון סחרחורת, תחושת דקירה ובעיות בראייה, בדיבור או בבליעה עשויים להתחיל לפני כאב הראש ולרוב מפסיקים זמן קצר לאחר מכן. כאשר מיגרנה המיפלגית מופיעה במשפחה היא נקראת מיגרנה המיפלגית משפחתית (FHM). זוהו לפחות שלוש מוטציות גנטיות נדירות שגורמות ל-FHM.

מיגרנה וסתית: פוגעת בנשים סביב ימי הווסת או בזמנים אחרים במהלך המחזור החודשי. לרוב מדובר במיגרנה ללא אאורה, שכוללת כאב פועם בצד אחד של הראש, בחילות, הקאות ורגישות מוגברת לקול ולאור.

מיגרנה ללא כאב ראש: מתאפיינת בבעיות ראייה או תסמיני אאורה אחרים, בחילות, הקאות ועצירות. ייתכן כי חום, סחרחורת ו/או כאב לא מוסבר בחלק מסוים בגוף הם גם סוגים אפשריים של מיגרנה ללא כאב ראש.

מיגרנת סטטוס (Status Migrainosus): סוג נדיר וחמור של מיגרנה חריפה שבה כאבי הראש והבחילות יכולים להימשך 72 שעות או יותר. הם עלולים להיות כה קשים עד כדי צורך באשפוז.

כאב ראש מתחי (תעוקתי)

סוג נוסף של כאב ראש ראשוני הוא כאב ראש מתחי. מדובר בכאב הראש הראשוני הנפוץ ביותר. לרוב הוא דו-צדדי (בשני צדי הראש), מצחי או דיפוזי (מפושט), לוחץ ואינו פועם, ועוצמתו קלה־בינונית. הוא יכול להימשך חצי שעה עד כמה ימים במשך ימים עד חודשים. בדרך כלל הוא מתחיל בגיל ההתבגרות ומגיע לשיאו בשנות ה-30 לחיים. הוא עשוי להיגרם ממתח נפשי, לחץ בעבודה, דילוג על ארוחות, דיכאון, חרדה ומחסור בשינה. סיבה נוספת היא תנוחות שמאמצות את שרירי הראש והצוואר (כגון החזקת הטלפון בין הכתף לאוזן). בדרך כלל הוא ייעלם בחלוף הסיבה שהובילה לו.

כאב ראש מקבצי

כאב ראש מקבצי גם הוא כאב ראש ראשוני. מדובר בכאב קשה שלרוב מופיע בצד אחד של הראש – במצח, מאחורי העין או סביבה – ומלווה בסימנים בצד הפגוע, כגון דמעת/ נזלת, אודם, ונפיחות בעין ובאף. עלולים להתלוות לו גם אי-שקט, שינויים בקצב הלב ובלחץ הדם ורגישות לאור, לקול או לריח. הוא נמשך עד כשלוש שעות ומאופיין בתדירות חוזרת (בדרך כלל פעם עד שלוש פעמים ביום) בשתי תקופות בשנה, בעיקר באביב ובסתיו, ויכול להימשך כמה שבועות. לרוב הוא מופיע בלילה (מה שעשוי להעיד כי הוא נגרם מאי-סדירות במחזורי הערות-שינה).

בדרך כלל הוא מתפתח בגיל 50-20. גורמי הסיכון עשויים להיות אלכוהול (במיוחד יין אדום), עישון, חבלת ראש בעבר ורקע משפחתי (גנטיקה).

לסיכום, מיגרנה היא מחלה נוירולוגית שיכולה לגרום לתסמינים רבים, וכאב ראש (חמור בדרך כלל) הוא אחד מהם. היא נבדלת מכאבי ראש אחרים במשכה, חומרתה והתסמינים הנלווים. כדי לאמוד את כאב הראש, ניתן להיעזר בסיווג הפרעות כאבי ראש של האגודה הבין-לאומית לכאבי ראש (IHS).